"עשרת אלפי חולי פרקינסון בישראל לא מקבלים טיפול שמגיע להם בסל הבריאות"

מצוקותיהם של חולי פרקינסון המתגוררים בפריפריה ומצב הטיפול הרפואי בהם הוצגו השבוע בדיון מיוחד שהתקיים בוועדת הכנסת לצדק חלוקתי ושוויון חברתי. היה זה הדיון האחרון שלה לאחר שמליאת הכנסת הצביעה בשבוע שעבר, ברוב זעום, על סגירתה.

שלושה רופאים בכירים הציגו את תמונת המצב מנקודת מבטם בוועדה.

פרופ' ניר גלעדי, מנהל המערך הנוירולוגי במרכז הרפואי "איכילוב" בתל-אביב, אמר כי הוא "משמש פה בשביל לקדם את סגירת הפערים בין הפריפריה למרכז".

לדבריו: "הוקמו, במאמץ גדול, שתי מרפאות לפרקינסון בסורוקה ובברזילי. בצפון יש כוונות טובות, אבל למרות המאמצים שלנו, בנהריה, צפת ועפולה לא ניתן לתת מענה לחולים ומשפחותיהם. טיפולים הנמצאים כבר בסל לא ניתנים – וזה רק אחד ההבדלים שבין הצפון למרכז הארץ בכל הנוגע לשירותי רפואה. אוכלוסייה של 10 אלפים חולי פרקינסון לא מקבלים טיפולים שהם ראויים להם וקיימים במסגרת סל הבריאות".

עוד אמר פרופ' גלעדי, כי בצפון אין מקבלים טיפול תרופתי חדש שאושר - דואדופה. "100 חולים מקבלים טיפול בישראל בתרופה הזאת אבל בצפון הארץ רק 3. וזו ותרופה חיונית עבורם הנמצאת בסל", אמר.

ד"ר ראדי שאהין, מנהל המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי "זיו" בצפת, הסביר כי הבעיה העיקרית היא משאבים ותקנים למומחים בתחומים שונים, שיכולים לסייע רבות לחולי פרקינסון. "זה נושא לא פשוט. מומחים לנושא הזה בוחרים לעבוד במרכז הארץ – ואינם מגיעים לצפון, למשל. אם יגיע כבר רופא לבית חולים שבפריפריה, עלות המעבר תהיה 300 אלף שקל וכל זאת עוד לפני שכר ותשלומים אחרים. לא כל הרופאים פטריוטים הרוצים להגיע לפריפריה או ציוניים. יש למעלה מ-2,000 חולי פרקינסון באזור הצפון. יש מקום וגם תשתיות אבל לא נותנים לנו משאבים כדי לאייש את התקינה".

פרופ' גל איפרגן, סגן מנהל בית החולים "סורוקה", מסר כי בדרום הארץ, המצב יותר טוב מאשר בצפון אבל לדבריו מרפאת הפרקינסון בבית החולים בבאר-שבע מתקשה כבר לעמוד בעומס החולים. "יש לחלק מהמטופלים בסורוקה רופא ו'חצי' אחות. ההמתנה לתור לקבלת טיפול היא 3 חודשים בממוצע. רופא שהוכשר לטפל בפרקינסון הוא נוירולוג שלא מטפל בחולים במחלות אחרות. במרכז הארץ יש 40 נוירולוגים ואילו בסורוקה 12 ורק 6 מהם מתמחים במחלה זאת.

"הקצאה של רופא לטובת חולי פרקינסון אומרת שהוא לא ייטפל במישהו אחר. זאת רפואת תיעדוף. כשהייתי מתמחה ברפואת המוח לא ידענו לעשות כלום - והיום אנחנו מסוגלים לעזור לחולים, אבל יש פער גדול בנושא התקינה".

על הדברים הללו הגיב ד"ר ישי פאליק מנהל אגף במשרד הבריאות שאמר כי במשרד "מודעים לבעיה אבל אכן לא השתנו הרבה מאוד דברים כבר שנים רבות. מספר הנוירולוגים עומד על 300 רופאים שהם מתחת לגיל 65. כמשרד, אנחנו לא יודעים לקחת את ידו של רופא צעיר, לכופף אותה ולהגיד לו תלמד נוירולוגיה. אין התמחות-על המוכרת לפרקינסון. יש רק השתלמות עמיתים, שאותה יש כוונה לפתח ולתקצב, בדומה להשתלמויות עמיתים בשבץ רפואי.

"אנחנו, כמשרד, יכולים לתת כלים למנהלי בתי החולים כדי שימשכו אליהם רופאים שיתמחו בפרקינסון. אם תגיע למשרד הבריאות בקשה לפתיחת יחידה ייעודית למחלה הזאת, אני מאמין שנאשר אותה, אבל אם תביאו את הרופאים המתאימים".

עמיר כרמין יו"ר עמותת פרקינסון ישראל אמר: "בכל בתי החולים הגדולים במרכז הארץ יש רופאים המתמחים בפרקינסון אבל בזיו אין כלל מרפאה למחלה זאת. למרות שהתקיימו מספר פגישות, לא הצלחנו להביא לכך שיוקמו מרפאות עבור חולים בצפון. לעומת זאת, במאמץ גדול, הצלחנו להביא לפתיחת המרפאות הייעודיות בברזילי ובסורוקה. בזיו מוכנים לתת מקום, רוצים שיהיה תקנים למומחים ולאחיות עם תמריצים למומחים שיעברו לצפון".

נהידה עיסאווי הסבירה בדיון כי המגזר הערבי סובל מקושי רב יותר בשל הבושה להכיר במחלה. "אני מכירה אנשים שקשה להם להגיע לבתי החולים. לכן הם פונים לרופאים לא מומחים לפרקינסון שממלאים אותם בתרופות. אחר כך בבתי החולים, הרופאים מתפלאים למה הם מלאים בתרופות?!"

במסגרת יום הבריאות בכנסת קיימה הוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי את דיונה האחרון לאחר שמליאת הכנסת הצביעה על סגירתה ברוב זעום. ממלאת מקום יו"ר הוועדה חה"כ פדידה אמרה כי היא חשה עצב על סגירת וועדה חשובה שנאבקה להשוות בין המרכז לפריפריה: "מתייחסים לצפון כחצר האחורית של המדינה". חה"כ שמולי: "הפרמטר היחידי שהפריפריה מובילה בו על המרכז זאת תמותת תינוקות וזאת אנחנו חייבים לשנות"