סגן שר הבריאות יעקב ליצמן הודיע אתמול (ג') בדיון בוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת כי אם יהיה בתפקיד בממשלה הבאה יתעקש על כך שבית החולים החדש המתוכנן לקום בבאר שבע יהיה ממשלתי אך צפה כי "תהיה מלחמת עולם עם משרד האוצר, לא משנה מי יהיה שם".
עוד בעניין דומה
עוד מסר ליצמן כי הקמת בית החולים תיקח לכל הפחות שמונה שנים ועל כן, בינתיים, יש לחזק את בית החולים סורוקה ואת כלל שירותי הרפואה בדרום.
בתגובה לדברי סגן שר הבריאות ליצמן דרשו נציגי קואליציית ארגוני הבריאות בנגב להאיץ את הקמת בית החולים השני וטענו כי על אף החלטת הממשלה בספטמבר 2014 כי בתוך 24 חודשים יפורסם המכרז להקמת בית החולים השני בנגב, פרסום המכרז להקמת בית החולים השני מתעכב כבר ארבע שנים.
הדיון נועד לקבלת סקירה מח"כ מאיר כהן, יו"ר ועדת המשנה לקידום שירותי הבריאות בדרום הארץ, על פעילות הוועדה ובו הציג את היעדים לקידום תחום הבריאות באזור הדרום בעקבות מיפוי הקשיים בנושא זה הקיימים עתה.
הוועדה המליצה להקים בתוך שנתיים עשרה מוקדים לרפואה דחופה בדרום ולקבוע בחוק את זמני ההמתנה המירביים לקבלת שירותי רפואה יועצת, כאשר במקרה של אי עמידה בהם, המבוטח יהיה רשאי לקבל את השירות באופן פרטי במימון הקופה שבה הוא מבוטח.
כמו כן המליצה הוועדה להגדיל את מספר הסטודנטים במקצועות הבריאות שיוכשרו בדרום, על תוספת תקציב משמעותית לבית החולים סורוקה, על המשך תכנית התמריצים הכספיים לרופאים שיעברו ממרכז הארץ לדרום לפחות עד שנת 2020 ועל שדרוג משמעותי לבית החולים יוספטל באילת הסובל ממחסור חמור בשירותי רפואה. בין השאר אין בו פגייה, טיפול נמרץ ילודים וילדים. הוועדה הדגישה כי יש לגבש תכנית לשיפור בית החולים גם עבור תיירים רבים שמגיעים לעיר.
כמו כן המליצה ועדת ח"כ כהן להגביר את ההשקעה בחינוך לבריאות לילדי הדרום, שכן רק 16% תלמידי האזור זוכים כיום לחינוך לבריאות, לעומת 92% בתל אביב (ראו מצגת).
ח"כ כהן אמר: "הדרך לצמצום הפערים היא לא להדגיש את הקשיים, אלא להפוך אתגרים לתכניות עבודה. שילוב ידיים של ממשלת ישראל יכול להביא לתוצאות מהירות ומשמעותיות".
ד"ר שלומי קודש, מנהל המרכז הרפואי סורוקה, מסר בדיון כי בחודשים הקרובים תונח אבן פינה לבניין חדש במתחם בית החולים שייבנה במימון פילנתרופי ויוסיף, להערכתו בתוך שנתיים-שלוש, 36 מיטות למבוגרים ו-12 לילדים. עם זאת, הדגיש, הבעיה המרכזית שעימה מתמודד בית החולים היא היעדר כוח אדם בשל אתגר תקציבי.
"בהינתן תקנים נוספים יוכל בית החולים להוסיף עוד 25% בהיקף השירותים שהוא מעניק. אמצעי הפרנסה החלופיים של הרופאים שלנו נמוכים מאלה של רופאים במרכז הארץ. המענקים מהמדינה עזרו להביא רופאים מצוינים, אבל הם הלכו ופחתו. כ-800 סטודנטים לומדים כיום רפואה ב'סורוקה', רק 10% מהם דרומיים. חלק גדול מהסטודנטים חוזר לאחר הלימודים להתגורר ולעבוד באזור מחייתו המקורי ומאידך, תושב הדרום שהלך ללמוד במרכז הארץ, יש לו סיכוי גדול להישאר שם. לכן אנחנו צריכים למצוא דרך לעודד את הדרומיים ללמוד בדרום", אמר ד"ר קודש.
ח"כ אלי אלאלוף אמר: "התחרות בין הקופות נעשתה אכזרית ובלתי נסבלת. היא פוגעת בשירותי הבריאות במדינה. יש לשים על זה את הדגש", והוסיף: "בית החולים באילת גדל בעשור האחרון אך לא מספיק. המיון שם הוא יחסית טוב, אבל חסרות מחלקות לגריאטריה, לשיקום ואחרות. בית החולים גרעוני, לא מתוכנן עבורו שום גידול עתידי והוא לא משמש כמרפאות חוץ לקופות האחרות. אנשים עוזבים את העיר אילת מפחד שלא יהיה להם מענה כשיזדקקו. זו עיר אסטרטגית שחייבת להיות חזקה בכל תחום, גם בבריאות".
אם לשני ילדים עם אוטיזם מהדרום סיפרה בדיון: "נכון ליוני האחרון יש בדרום 120 אנשי מקצוע פרא-רפואיים למבוטחי ה'כללית', לעומת 727 בצפון ו- 1,302 במרכז. בכל אזור הדרום יש רק תשע קלינאיות תקשורת וחמישה מרפאים בעיסוק. בתי הרגישה את הפערים הללו כבר מהרחם. נאלצנו לנסוע לבדיקות באשקלון. כשגילו את האוטיזם, היינו צריכים להרחיק עד רעננה כדי לקבל מענה. אני רוצה לשמוע שיש תשובות ופתרונות, לא רוצה להרגיש אזרחית סוג ב' בגלל שאני גרה בדרום".
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, הציג בדיון את פעילות המשרד לקידום שירותי הבריאות בדרום הארץ. בין היתר ציין כי המשרד מתעדף את הפריפריה ביחס של פי 2-1.5 בחלוקת משאבי הבריאות, ובמיוחד מיטות אשפוז, מכשירים ומבחני תמיכה. לתקופה שבין 2017 ל-2020 נקבע כי יוקצו 34 מיטות אשפוז נוספות ל"סורוקה", 33 לבית החולים ברזילי באשקלון, 69 מיטות שיקום לנגב, "סורוקה" ו"ברזילי" ו-31 מיטות בתחום בריאות הנפש בבאר שבע וב"ברזילי". פרופ' גרוטו הציג השוואת של מגמות בדרום אל מול מחוזות אחרים ביחס לתוחלת החיים, תמותת תינוקות, שיעור מיטות אשפוז לנפש ונושאים אחרים.
ארגוני הבריאות בנגב: להאיץ את הקמת בית החולים השני
קואליציית ארגוני הבריאות בנגב מסרה בתגובה לדברי סגן שר הבריאות: "ליצמן מתעלם מהציבור בנגב ומהחלטות הממשלה במשך ארבע שנים – אלו ארבע שנות כשלון מתמשך שלו".
הביקורת של הגוף הציבורי הזה כוונה לסירובו של סגן השר להבהיר בתשובה לשאלה שהוצגה לו בדיון, מהם לוחות הזמנים להקמת בית החולים השני בנגב. ליצמו התחמק וענה "הציבור לא צריך לדעת מתי יוקם בית החולים. יש לנו סדר יום, זה עובד מסודר".
קואליציית הארגונים הגישה לוועדה נייר עמדה ובו פורטו שורה של הבטחות שנתנו שרי ממשלה בעבר בעניין הזה. הממשלה החליטה בספטמבר 2014 כי בתוך 24 חודשים יפורסם המכרז להקמת בית החולים השני בנגב. זו היתה ההמלצה העיקרית של ועדת פרופ' ארנון אפק, שעמד אז כמנכ"ל המשרד בראש הוועדה המקצועית. היא דנה במשך שנה בשיפור שירותי הבריאות בדרום ובנגב. בפועל, הוקם צוות מקצועי בראשות אפק והחשב הכללי באוצר לקבלת החלטות.
בתום שורה של ישיבות שקוימו במשך ארבע שנים, טוענים בקואליציית ארגוני הבריאות בנגב, תוצאות הישיבות הללו "אפילו לא התקרבו בכלל להגשת מטרתן: פרסום מכרז להקמת בית החולים". הרקע לכך, ציינו, הם ויכוחים בין האוצר למשרד הבריאות באשר למי יהיה הגורם המפעיל. ליצמן הכריז כי "בקרוב תתפרסם בקשה לקבלת מידע מהציבור" על מנת לאסוף מידע שעשוי לסייע בעיצוב המכרז. המשמעות היא: דחייה נוספת של חודשים ארוכים בפרסום המכרז.
"ליצמן", נמסר עוד בתגובת ארגוני הבריאות בנגב, "מתעלם מהציבור ומהחלטות הממשלה. אלו ארבע שנים של כישלון להגיע להכרעה בנושא כה קריטי. פרסום 'בקשה לקבלת מידע' איננה אלא מהלך מיותר של גרירת רגליים שתגרום רק נזק למאות אלפי תושבים בנפת באר שבע הנאלצים להסתפק בשירותי בריאות גרועים, בהיעדר חלופות ל'מונופול 'סורוקה''".
הארגונים הודיעו כי ינהלו מאבק ציבורי לשם ביטול "בקשת המידע" ותדרוש פרסום המכרז לאלתר. נציגי קואליציית הארגונים ייפגשו בנושא זה עם מנכ"ל משרד הבריאות.
יוהן אטלן, מנכ"ל מועצת הנגב, הוסיף: "בעקבות המאבק של פורום הבריאות וראשי הערים בנגב נוספו כבר כמה מיטות ל'סורוקה', אבל קיים עדיין פער ניכר בין הנגב למרכז הארץ במספר המיטות לתושב ובמדדים רבים אחרים. אין שוויון בשירותי הבריאות. אנחנו תובעים להאיץ את הקמת בית החולים השני. זה נושא קריטי לפיתוח הרפואה באזור, ולקידום הנגב בכלל".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
