האם תפיסה עצמית שלילית של תסמיני מחלה משפיעה על בחירת הטיפול בטרשת נפוצה?

הטיית סטטוס קוו (SQ) הינה הטיה המוגדרת כנטיית המטופל וליטול טיפול אשר הוכח כנחות לעומת טיפולים אחרים. מטרת מחקר זה הייתה להעריך את נוכחות הטיית ה-SQ והגורמים הנלווים לכך בחולים עם טרשת נפוצה חוזרת (RRMS).

במחקר זה בוצע במספר רב של מרכזים באופן שאינו התערבותי, וכלל 211 חולים עם RRMS. המשתתפים ענו על שאלות הנוגעות להעדפותיהם לגבי לקיחת סיכונים וניהול של תרחישים מדומים של טרשת נפוצה. שאלון SymptoMScreenי(SMSS) שימש להערכת תפיסת החומרה של המחלה מזווית ראיית המטופלים. הטיית SQ הוגדרה כהעדפת המטופלים לשמור על הטיפול הנוכחי למרות עדויות לפעילות המחלה.

תוצאות המחקר הדגימו שהגיל הממוצע (סטיית תקן) היה 39.1 (9.5) שנים ו-70.6% היו נשים. הטיית SQ נצפתה בקרב 74.4% (n = 161) משתתפים. ניתוח חד-משתני הראה כי ציון ה-SMSS היה קשור להטיית ה-SQ (יחס הסיכויים 1.04, רווח בר-סמך 95% 1.01-1.07). מודלים של רגרסיה לינארית מעורבת הצביעו על כך שעלייה בכל נקודה ב-SMSS הייתה קשורה בעלייה של 4% בסבירות להטיית ה-SQי(β 0,04, רווח בר-סמך 95% 0.015-0.06, p <0.002). בקרב ההיבטים הסימפטומטיים השונים הכלולים ב-SMSS, רק ליקוי בראייה (0.32 ß, רווח בר-סמך 95% 0.05-0.50) ודיכאון (0.29 ß, רווח בר-סמך 95% 0.006-0.58) נותרו קשורים להטיית SQ בניתוח הרב משתני. לא נמצא קשר בין העדפות הסיכון של המשתתפים להטיית SQ.

החוקרים מסכמים שחוסר הרצון לבצע טיפולים יעילים יותר הוא תופעה שכיחה הפוגעת ביותר מ-7 מתוך 10 חולים עם RRMS. נראה כי תופעה זו מונעת על ידי התפיסה העצמית השלילית של החולים לגבי מצבם הקליני.

מקור:

Saposnik G. et al. (2020), Multiple Sclerosis and Related Disorders In Press