עד כה, טרם בוצעו מחקרים שהעריכו את שיעור ההתלקחויות של מחלת הספחת (פסוריאזיס) במהלך או מיד לאחר קבלת טיפול בקורטיקו-סטרואידים סיסטמיים, בקרב מטופלים עם היסטוריה ידועה של המחלה.
עוד בעניין דומה
במחקר עוקבה רטרוספקטיבי שתוצאותיו פורסמו בכתב העת JAMA Dermatology, חוקרים בחנו את שיעור וסוג התלקחויות מחלת הספחת במהלך או תוך 3 חודשים לאחר טיפול עם קורטיקו-סטרואידים סיסטמיים, בקרב מטופלים עם אבחנה קודמת של המחלה. משתתפי המחקר היו מבוגרים (מגיל 18 ומעלה בעת האבחנה עם ספחת) עם אבחנה מבוססת של ספחת וחשיפה ללפחות סוג אחד של קורטיקו-סטרואיד סיסטמי, אשר עברו הערכה ב-Marshfield Clinic Health System בין השנים 2012-2018. לא נכללו במחקר מטופלים מתחת לגיל 18, מטופלים עם אבחנה של דלקת מפרקים ספחתית ומטופלים עם שימוש בקורטיקו-סטרואידים מקומיים, תוך-מפרקיים או תוך-בורסליים. בסוף תהליך הסינון הוכללו במחקר 516 מטופלים, מתוכם 288 (55.8%) נשים, כאשר הגיל הממוצע בעת אבחנה ראשונית עם ספחת עמד על 49.6 שנים.
התוצא העיקרי שנבדק היה שיעור ההתלקחויות במהלך טיפול, או תוך 3 חודשים מאז הפסקת סבב ראשוני של טיפול בקורטיקו-סטרואידים סיסטמיים. תוצאים משניים כללו שיעור התלקחויות ספחת מסוג מסוים, לרבות פוסטולרית ואריתרודמית, וכן החמרה של פלאק ספחתי.
החוקרים מצאו כי מתוך 1,970 מטופלים עם אבחנה של ספחת טרם קבלת טיפול עם קורטיקו-סטרואידים סיסטמיים, נרשם שיעור התלקחויות של ספחת מכל סוג של 1.42% (רווח בר-סמך 95%, 2.44%-0.72%), עם הטיפול הראשוני בקורטיקו-סטרואידים. סטרטיפיקציה נוספת של הממצאים זיהתה רק התלקחות אחת חמורה (אריתרודרמית) מבין כלל ההתלקחויות שדווחו, ללא התלקחויות פוסטולריות (0.07%; רווח בר-סמך 95%, 0.00%-0.26).
החוקרים סיכמו כי שיעור התלקחויות מחלת הספחת היה נמוך, ובפרט התלקחויות חמורות. המסקנות מעידות על כך שעל אף התפישה המקובלת ביחס לטיפול בספחת בעולם הדרמטולוגיה, הסבירות ששימוש בקורטיקו-סטרואידים סיסטמיים יהווה גורם להתלקחות חמורה, הינה נמוכה מהמקובל לחשוב.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
