סורוקה, הכללית, אונ' בן גוריון ועיריית ב"ש בשת"פ לטובת הקהילה

במסגרת קול קורא של משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה לשיתוף פעולה בין האקדמיה לשלטון המקומי, התאגדו המרכז הרפואי סורוקה, כללית, אוניברסיטת בן גוריון ועיריית באר שבע לצורך ביצוע מחקרים אקדמיים, שיאפשרו ראייה כוללנית של האזרח, בזמני הבריאות והחולי שלו.

שיתוף פעולה זה יאגד לראשונה את שכבות הנתונים הקליניים והעירוניים ויאפשר רצף מחקרי מהשלב התצפיתי ועד לשלב המעקב וההתערבות. יתרה מכך, הוא ישרת את הרשות המקומית לצורכי תכנון עירוני והנגשת שירותים לאזרח בראייה מבוססת שיקולי בריאות, ואת ארגוני הבריאות לתכנון התייעלות והקצאת משאבים ורפואה פרו-אקטיבית מניעתית.

מטרופולין באר שבע, בשיתוף עם סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון, מהווה מעין מעבדה קדמית עבור פיתוח מודלים מבוססי נתונים רב מימדיים. עד כה מימדי הנתונים אינם יודעים לתקשר זה עם זה, והתובנות מבוססות הנתונים מוגבלות למימד אחד בלבד - למשל נתוני תחלואה או נתוני זיהום אוויר. באמצעות שיתוף הפעולה, ניתן יהיה לקבל החלטות עירוניות המבוססות על נתונים קליניים ולהפך. מטרת הפרויקט היא לבנות מערכת כללית ארצית לתועלת הציבור.

ד"ר מיכל גורדון, מנהלת תחום נתונים למחקר, מרחב דרום ברשות למחקרים קליניים ב"סורוקה", מסבירה: "שיתוף הפעולה בין ארגוני הבריאות והשירותים העירוניים נותן הצצה לתפיסת הבריאות העתידית, בה נלקחים בחשבון זמני הבריאות וזמני החולי של המטופלים/ תושבים. סורוקה ומחוז דרום ב'כללית' חולשים על נתוני החולי של יותר מ-70% מאוכלוסיית באר שבע והסביבה, ואילו עיריית באר שבע היא חלוצה בפרויקט עיר חכמה ובעלת מאגרי עתק מגוונים על החיים בעיר, למשל נתונים על תנועת הרכבים (Waze), כבישים ראשיים, רמזורים, צופרים, תוכניות בניין, מיקום גני שעשועים ועצים, חינוך רווחה ועוד ועוד, כך שלמעשה, עיריית באר שבע חולשת על נתונים שיכולים להסביר תוצאי בריאות של התושבים.

"שילוב הנתונים ועבודה משותפת של הגופים יאפשרו פתרונות בתחומים רבים ובהם: פיתוח כלים לבריאות דיגיטלית, חיזוי אזורי תחלואה ובריאות הציבור במרחב העירוני, תכנון שירותי רפואה בקהילה, תכנון וליוויי רצף טיפולי בין בית חולים ורפואת קהילה, תכנון שירותים מוניציפליים (Health & Wellness), פיתוח מערכת התראות מותאמת אישית לאוכלוסיות בסיכון (רפואה מונעת), פתרונות להתמודדות עם השלכות התחממות גלובלית על בריאות הציבור ועוד".

פרופ' איה בידרמן, מומחית ברפואת משפחה, חוקרת ויועצת אקדמאית ביחידת המחקר של "כללית" מחוז דרום, הוסיפה: ״רפואת הקהילה היא חוד החנית של מערכת הבריאות. במחקרים בארה"ב הוכח לא פעם כי באזורים שבהם יש רפואת קהילה חזקה, מצב הבריאות של התושבים טוב יותר מבחינת תחלואה ותמותה. הרפואה בקהילה מבוססת על צוותים רב-מקצועיים והיא מהווה את שער הכניסה למערכת הבריאות.

"מרבית תושבי הנגב מבוטחים ב'כללית' ומקבלים את מירב השירותים הרפואיים במסגרת המרפאות הפזורות ברחבי הנגב, כמעט בכל יישוב ובכל המגזרים. מיחשוב מערכת הבריאות והתיקים הרפואיים, שהחל לפני למעלה מ-20 שנה, מאפשר כיום ביצוע מחקרים המבוססים על הנתונים הממוחשבים. על מנת לשמור על סודיות המידע, הנתונים מותממים כך שאין אפשרות לזהות מי המטופל. מהנתונים האלה ניתן להפיק מידע חשוב על בריאות האוכלוסיות השונות בנגב, גורמי סיכון למחלות, זמינות ואיכות הטיפול הרפואי, ביצוע המלצות ברפואה מונעת ועוד מחקרים רבים ושונים.

"השאלות שאותן אנו מעוניינים לחקור מגיעות מהשטח, מרופאים בהתמחויות שונות, מאחיות ומאנשי צוות אחרים, שהסקרנות והעניין שלהם מביאים ליוזמות ולהצעות מחקר חדשות״.

פרויקט ראשון: שונות בשיעורי מיגרנה בדרום בכלל ובבאר שבע

הפרויקט הראשון הוא מחקר בנושא השונות בשיעורי מיגרנה בדרום ישראל בכלל ובעיר באר שבע בפרט.

עידו פלס, סטודנט במסלול MD PHD מהרשות למחקרים קליניים ב"סורוקה", מפרט על הפרויקט: "במחקר רטרוספקטיבי שביצענו לאחרונה, הערכנו את השונות בשכיחות והתפלגות המגדרית של מיגרנה מאובחנת ברשויות שונות בדרום ישראל. התבססנו על מאגרי המידע הממוחשב של 'כללית'. נמצאו הבדלים מובהקים בשכיחות של המאובחנים עם מיגרנה בין הרשויות השונות וגם בין שכונות בתוך באר שבע. אנו משערים כי רובד הנתונים העירוניים יאפשר הבנה טובה יותר של מהלך המחלה ושל זיהוי מאפיינים ברמת המועצה, השכונה, הבניין ועד האזרח הבודד".